השמועה שקבוצת סטודנטים שנה ג' לרפואה מגיעה לביקור בחוות דרך התבלינים, הגיעה גם אלי,
אחרי הכל, לא כל יום זוכים לעמוד על ההבדלים שבין הרפואה הקונבנציונאלית לבין רפואת הצמחים
לא כל שכן, כשהבת, טל, של המאסטרו אבי ציטרשפילר, היא בעצמה אחת הסטודנטיות.
לרגעים היה נדמה לי שאני הולכת לשמוע ויכוח נוקב על הצידוק המדעי למול תרופות הסבתא שעובדות משחר ההיסטוריה ..מגובה במצלמה הלכתי לתעד.. וכמו תמיד, הופתעתי מהפתיחות, מהידע הרב ומסדנת הסחוג שטעימה ממנו מיד הפכה את כולנו לחריפים במיוחד..
את הפתיח בחר אבי להתחיל, לא פחות מאשר, מישו.. עם אחת הסברות שהוא נולד כאן בבית לחם הגלילית הסמוכה לנצרת הוא המשיך במסע סיפורי מרתק הקושר אותו לאמו, ציפורה ציטרשפילר ז"ל אשר החלה את דרכה החלקאית בימי השואה כשהיא בזהות לא יהודיה. "כל יום הייתה פותחת את התפילה במנזר כשהיא מברכת את ישו שהם השניים היחידים היהודיים במקום הזה"..הדרך החקלאית הצמיחה שדות של תבלינים ביצירה חלוצית מעין כמותה כאן בבית לחם הגלילית כשעלתה לארץ ובנתה את ביתה עם צבי ציטרשפילר. "גדלתי כילד ירוק, כאן בבית לחם הגלילית, ולמדתי לשוחח עם הצמחים ולקבל מהם את כל התשובות.
דיברתם פעם אל הצמחים?" הוא שואך בהומור הכובש שלו, והסטודנטים בחצי חיוך, חצי מבוכה, מאפשרים לו להפוך לאזוב ולשחק לרגע את האורח הצמחי שבא לדבר אתם.
"אני מדבר על כימיקלים צמחיים, אני אזוב ובאמצעותם אני מדבר, אתם יכולים להשתמש בחומרים שאני מייצר,
אתם יודעים לקחת ממני רכיב פעיל ולרקוח אותו במעבדה שלכם אבל אני דווקא רוצה להמליץ לכם היום להתעניין בשימוש שבי כתבלין ולא רק כי זה טעים.." מהפתיח התיאטרלי הזה, עבר אבי ציטרשפילר לתאר שלושה מוקדים בגוף האדם אשר באמצעות האזוב יוכלים לסייע למערכות הגוף.
באם תמוללו את האזוב ותשפשפו אותו פנימה לעור, באזור הרכות הוא ישפיע על זרימת דם ויסייע לעורר את הזכרון, גם קמצוץ ממנו בתוך הנעליים יפיג ריחות בהיותו אנטי בקטריאלי והמוקד השלישי הוא לא בראש ולא ברגליים אלא במרכז הגוף, במערכת העיכול, ושם לאזוב יש תרומה משמעותית בהיותו מכיל אינזימי עיכול. האוכל המודרני שהפך פחות ופחות מזין פוגע במערכת העיכול והאזוב מסייע לחיזוק המערכת בדיוק בנקודה הזו. האזוב מסייע בחיטוי, עוזר להרחיב את כלי הדם והספיגה ומצד שני מחטא ועוזר למערכת החיסונית להתמודד.
מכאן גולש אבי לדוגמאות על הצמח הקדוש ביהדות, על יכולות הריפוי, והטיהור, הניקוי והאמונה הגדולה בו כבר בתקופת בני ישראל במצרים לפני מכת הבכורות בה הצטוותה כל משפחה יהודית לסמן עם האזוב את משקוף ביתה "ולקחתם אגודת אזוב" נכתב בשמות.
בהמשך, הרחיב אבי ציטרשפילר על צמחים לשירות האדם בכל הקשור לטיפול וסיוע במצבי מתח, עומס, בזכות השימוש בויטניה המשכרת "במינון נמוך צמח זה ממריץ, במינון גבוה הוא מרגיע. צמח זה בעל תכונה אנטי דלקתית ולכן יעיל במצבי דלקות כרוניות כגון דלקת מפרקים. "תתחילו לצרוך שורש ויטניה משכרת כל יום, 2 גרם ביום, זהו צמח שיודע לתת לנו לחיות מבפנים מאפשר איזון מחדש".
אחריו הגענו כמובן לקצח, ה"הצמח הבריא ביותר שיש" והציע דרכים שונות להינות מסגולותיו: באמצעות לעיסה, באמצעות משרה של הקצח בשמן זית וצריכת כפית בריאות פעם ביום ,באמצעות התכונות הממריצות שיש לקצח ניתן לשלב אותו בצורות שונות בחיינו.
את המפגש המרתק בחר אבי לסיים בסדנת סחוג.
" אם הייתי נוסע לירח ומשקיף על כדור הארץ הייתי רואה שחלקו חריף ודק וחלקו מתוק ושמנמן.."
בחיבור שבין העיכול וחריפות טמון הרבה כוח ריפוי ונוגדי חמצון.
חריפות מאיצה את חילוף החומרים ומסייעת, תתפלאו לשמוע, להרזייה..זה כמובן אם אוכלים חריף על בסיס קבוע.. חריפות שתביא לעליית חום טבעית הכנת התערובת כללה: שום, כוסברה, פלפל, הל, מלח גס, כמון אשר נכתשו במקום ולהם נוסף שמן זית בריא למטבל טעים וחריף עם לחם טרי.
אם הסטודנטים לרפואה מאמינים עכשיו שתרופות הסבתא עובדות לא פחות מאלו שעל מדף בית המרקחת.. לא ברור..?.., מה שבטוח שאוכל מקרב לבבות, וחריפות הביאה חמימות שעטפה את כולם בהנאה מרובה. ואני אומרת, העיקר שנהיה בריאים.
כתבה עירית קרן
