תיאור, היסטוריה ופולקלור
הזית הוא מעצי הפרי הקדומים ביותר. עדויות לקיומו נמצאו מתקופות הרחוקות עשרות אלפי שנים מתקופתנו. בארצנו תורבת עץ הזית "רק" באלף השישי לפני הספירה ומכאן התפשט גם למצרים, יוון, רומא ולכל ארצות הים התיכון. באמצעות הפורטוגזים הוא התפשט גם לעבר "העולם החדש" – יבשת אמריקה, שממנה אגב הגיעו ל"עולם הישן" עם גילויה הפלפל החריף, העגבנייה, התירס, הפלפל האנגלי, צמח הלואיזה ועוד נציגים חשובים.
ארץ ישראל הייתה אחד המרכזים הראשונים והחשובים ביותר לגידול הזית עוד לפני כיבוש הארץ ע"י בני ישראל, וכך נאמר: "והיה כי יבואך ה' אלוהינו אל הארץ אשר נשבע לאבותיך לאברהם, יצחק ויעקב לתת לך ערים גדולות וטובות אשר לא בנית ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת ובורות חצובים אשר לא חצבת, כרמים וזיתים אשר לא נטעת ואכלת ושבעת" (מתוך ספר דברים, פרק ו', פסוקים י'- יב').
משל יותם בספר שופטים פרק ט' מציין את הסיפור הבא: הלוך הלכו העצים למשוח עליהם מלך ויאמרו לזית מלוכה עלינו ויאמר להם הזית: "החדלתי את דשני אשר בי יכבדו אלוהים ואנשים והלכתי לנוע על העצים?!". משמע, רוצה עץ הזית להישאר במקום הטיפולי ולא להפוך ל"עסקן", ואכן אין רופא בתקופה הקדומה שלא מיקם את שמן הזית בין מזון לתרופה.
בספר ישעיהו א' פרק י', נכתב: "מכף רגל ועד ראש אין בו מתום פצע וחבורה ומכה טרייה לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן".
היפוקרטס "אבי הרפואה" המליץ על מיץ פרי טרי של זיתים כמרפא לבעיות נפשיות ועל רטייה ממרתח זיתים כטיפול באולקוס. ואכן חומצות השומן החשובות הנמצאות בשמן הזית הן הקרובות ביותר בהרכבן לחומצות השומן בחלב האם, והשמן עשיר מאוד גם בחומרים המגנים על גופינו מפני מחלות.
אך דומה שהזנחנו בכל זאת משהו בעץ המופלא הזה – מה עם העלים?
עלי הזית חשובים מאוד לבריאות ובפרק זה נעסוק ביכולת שלהם להשפיע על בריאותינו…
למי שרוצה ללקט:
רצוי לקטוף עלים מעץ הנמצא בטבע ולא בקרבת כביש או זיהום אוויר. רצוי לא ללקט בפריחה כדי לא לפגוע בפוטנציאל הפרי. ניתן לייבש בקלות את עלי הזית ולאחסן בכלי כהה במקום מוצל.
יתרונות בריאותיים
1) מוריד לחץ דם ע"י הרפיית והרחבת כלי הדם בהתאם לצורך.
2) מוריד רמות כולסטרול בדם.
3) מוריד רמות סוכר בדם.
4) נוגד חמצון חזק.
5) נוגד וירוסים (נגיפים), בניהם: הרפס, פוליו, אינפלואנזה (שפעת)..
6) נוגד חיידקים, בניהם: סטפלוקוקים, סטרפטוקוקים, פסאודומנס, E-COLI..
7) מוריד חום.
8) פועל נגד פטריות עור.
9) מעכב קנדידה.
מומלץ להשתמש במצבים הבאים
1) לחיזוק מערכת הלב וכלי הדם בהקשר של לחץ דם, סוכר וכולסטרול גבוהים, (למניעת טרשת עורקים), למניעת חמצון ושקיעה של הכולסטרול הרע על דפנות העורקים ובכך מניעת התפתחות הפלאק הטרשתי.
2) לטיפול במחלות ויראליות ו/או חיידקיות: שפעת, הצטננות, חום, כאב גרון, דלקות
בדרכי השתן ועוד.
3) כחלק מטיפול במחלת הסכרת רצוי לשלב עם צמחים נוספים (יפורט בהמשך..).
4) לבריאות הפה והחניכיים: אפטות בפה, דלקות חניכיים..
5) במקום אנטיביוטיקה בטיפול בסטרפטוקוק מסוג A: יש לטפל בסטרפטוקוק כמפורט להלן, וזאת החל מהאינדיקציה של כאב גרון:
א) לעשות בדיקת משטח גרון כדי לוודא נוכחות הסטרפטוקוק.
ב) לא לחכות לתוצאות ולהתחיל לגרגר כל חצי שעה מרתח עלי זית עפ"י מינון שינתן בהמשך, במשך 4-6 שעות.
ג) לעשות בדיקת משטח גרון נוספת.
ד) לחכות לתוצאות של הבדיקות. אם שתיהן חיוביות מתחילים באנטיביוטיקה, ואם השנייה שלילית להיוועץ ברופא כדי לנסות להימנע מהשימוש באנטיביוטיקה.
רעיונות לשימוש
1) לעשות קיסמי שיניים מענפי עלי זית דקים, ולנקות פעמיים ביום בין השיניים על מנת ליצור מרחב מוגן כנגד חיידקים ולמנוע עששת ודלקות.
2) להכין מרתח של עלי זית באופן הבא: להוסיף כף עלי זית טריים לכוס מים רותחים, לטבול במרתח את מברשת השיניים עם המשחה ולצחצח היטב את השיניים וחלל הפה פעם ביום לטיפול בדלקות חניכיים.
3) לעשות מרתח עפ"י סדר הפעולות הבא: להוסיף חופן עלי זית יבשים או 2 חופנים טריים לליטר מים, להביא לרתיחה את המים כשהעלים בתוכם, להנמיך את האש לרתיחה איטית למשך 20 דקות, ולשתות חם או קר במשך היום. ניתן לקחת לעבודה עם תרמוס ולשתות מפוזר כל פעם קצת במשך היום, וזאת לטיפול בלחץ דם, סוכר וכולסטרול גבוהים, ולטיפול בוירוסים, חיידקים ועוד…
שילובים מומלצים
1) להורדת לחץ דם: עלי זית, פרחי אכילאה, טיליה, עוזרר, נענע ועלי שן ארי.
2) להורדת כולסטרול: עלי זית, עלי ארטישוק, שורש שן ארי וקינמון.
3) להורדת סוכר: עלי זית, קינמון, ג'ימנמה, קצח, עלי חילבה והיביסקוס.
4) לטיפול בוירוסים ונגיפים: עלי זית, פירות סמבוק ושורש אכינצאה.
מתי לא להשתמש:
לא ידוע על תופעות לוואי. במידה ואנו רוצים לשלב טיפול במספר נושאים במקביל, רצוי להחליט על קדימות ולטפל בתלונה העיקרית. לא רצוי לשלב.
