הסבתא צדקה! השימושים של העבר בצמחים ותבלינים לטיפול וסיוע לתופעות שונות הוכיח עצמו גם מדעית. הסביבה הביתית של התבלינים והצמחים המקיפה אותנו היא למעשה מאגר בלתי נלאה של טיפולים בתופעות שונות.
צמחים להתחדשות העור ולטיפול בבעיות עור:
נהוג לחלק את הצמחים לאלו המסייעים לטיפול פנימי ולאלו המסייעים לטיפול חיצוני.
טיפול חיצוני: באמצעות שטיפות, מסיכות ומרתחים לצמחים הללו יכולת ניקוי העור, חיטוי, מניעת זיהומים והרגעת גרד. קלנדולה, סרפד, כורכום, אלוורה, קמומיל, פרחי לבנדר.
טיפול פנימי: באמצעות בליעה, אכילה, שתייה הצמחים מסייעים לנו לנקז פסולת, להתמודד עם זיהומים, דלקות ואלרגיות. הדגש הינו טיפול בשורש הבעיה- המערכות הפנימיות כמו כבד, כליות, ריאות.
בטיפול בבעיות עור המרכיב החשוב ביותר הינו הסובלנות. יש להתחיל לאט ובעדינות על מנת למנוע זיהומים וגידול של הרעלים המתפנים ממערכת הדם.
צמחים לניקוי הכבד- סקוטלריה, שורש שן ארי, זרעי גדילן. שימוש ע"י חליטה או אכילה.
צמחים לניקוי הכליות- סרפד, זרעי סלרי, דבקה. שימוש ע"י חליטה או אכילה.
צמחים לניקוי ריאות- תלתן אדום, אמנון ותמר. שימוש ע"י חליטה.
חליטה לניקוי מטאבולי אשר מומלץ בעת טיפול בבעיות עור:חליטה המכילה: שן ארי, סרפד, תלתן אדום, אמנון ותמר, מליסה, קלנדולה, עלי פסיפלורה.צמחים אלו מסייעים בניקוז הכבד, הכליות והריאות, תומכים במערכת העצבים ומסייעים לשינה ורוגע.החליטה מומלצת בעת טיפול והתמודדות עם בעיות עור כמו אקנה, אקזמה, פסוריזיס, אלרגיה של העור ועוד.
זרעי צ'יה- לשיפור מערכת העיכול ואומגה 3
זרעי הצ'יה נחשבים למעצימי אנרגיה בקרב ספורטאים מקצוענים וחובבים, ילדים, בני הגיל השלישי
וכפיתרון אולטימטיבי למחסור באומגה 3. מקורם של הזרעים (שצבעם שחור מתכתי מבריק, אך קיים גם זן לבן), הוא באחד מזני צמח המרווה והם מיובאים בעיקר ממקסיקו. זרעי הצ'יה, בדומה לזרעי הפשתה, עשירים בחומרים מוצילגיים (צמיגיים) ובחומצות שומן החיוניות לגוף והם עשירים בחלבונים, סיבים תזונתיים מסיסים, נוגדי חמצון, ויטמינים ומינרלים.
זרעי הצ'יה מכילים פי 6 סידן מהמצוי בחלב, פי 6 ברזל מהמצוי בתרד ופי 3 אבץ מהמצוי בברוקולי.
הוספת זרעי צ'יה שלמים לתבשילים, ליוגורט, לגבינות ולמזונות ניגרים אחרים, משפרת את העיכול:
הזרעים מייצרים ריר המסכך את האפיתל הרירי של מערכת העיכול ומשפר את תנועת המזון.
חלק גדול מתכולת זרעי הצי'ה הנכנס לגוף איננו נספג לדם ולכן צריכת ערך הקלורי של זרעי הצ'יה נמוך.
אופן השימוש – יש לכתוש קלות 2 כפיות מהזרעים ולהוסיף לגבינה, חביתות, סלטים, פסטה או כל מנה שהיא – פעם אחת ביום.
זרעי צ'יה ואומגה 3- צריכת אומגה 3 מפחיתה את הסיכון לסרטן ולדלקות, שומרת על כלי הדם והמערכת הלבבית ומשפרת את מצב הרוח. לכן, חשוב לשלב אומגה 3 בתזונה היומית.
כדי לצרוך את כמות האומגה 3 המומלצת ליום, יש לאכול מידי יום כ-3 כפיות זרעי צ'יה טחונים. על מנת שהחומרים הפעילים בזרעי הצ'יה יהפכו לזמינים עבור גופנו, יש לטחון אותם סמוך למועד השימוש ו/או ללעוס היטב לפני שבולעים, כך יספגו השמנים החיוניים בגופנו בצורה הטובה ביותר.
מקורות נוספים לאומגה 3 נמצאים בשמן דגים נוזלי הנספג היטב בגוף או בתכשירים שמקורם במרווה מרושתת.
ממרח צ'יה- מתכון לחיים בריאים
ממרח צ'יה מצוין לאלו הסובלים מדלקות או מאנמיה, צריכת הממרח משפרת את תפקוד כלי הדם, מורידה רמות שומנים וכולסטרול, מנקה את הכבד ואת מערכת העיכול ומסייעת באופן כללי לניקוי מערכתי.
אופן ההכנה: טוחנים במטחנת תבלינים:
1/4 כוס זרעי צ'יה
1/2 כוס גרעיני חמנייה לא קלויה
2 כפות עלי סרפד מיובשים
2 כפות זרעי קצח
4 כפות פטרוזיליה
3 שיני שום
2 כפות שמן זית
מעט מלח.
מערבבים היטב ומשתמשים בממרח על לחם מלא או לחם שיפון בליווי גבינות רכות.
גדילן מצוי – ניקוי הכבד
(בערבית: "חורפיש") הינו צמח בר חד- שנתי קוצני, שפריחתו לבנה או ורודה והוא נפוץ בצידי דרכים ואשפתות. לגדילן שימושים רבים במטבח וברפואה; הן העלים והן הזרעים מזינים מאוד, וניתן לעשות בהם שימוש בכל שלב משלבי מחזור קיומו של הצמח. כבר בשלב הנביטה של הגדילן המצוי ניתן לאסוף את הנבטים לפני הפיכתו לקוץ, להוציא עם השורש ולהוסיף לסלטים. כשהצמח גדל, ניתן לחתוך את גבעוליו בחלקם התחתון, לנקות אותם מקוצים ולצרוך כחטיף, כתוספת לסלט או למאכלים מבושלים. הם נקראים בערבית "סינרה", וטעמם מזכיר במקצת את טעמו של ארטישוק.
את זרעי הגדילן ניתן לאסוף באביב לאחר הפריחה. למרות טעמם המר מומלץ ללעוס ולאכול אותם בשל ערכם התזונתי הרב. החומר הפעיל העיקרי בזרעים נקרא "סילמרין", סוג של פלבנואיד (נוגד חמצון חזק מאוד) ובעל השפעה חיובית על הכבד, כפי שיתואר בהמשך.
החלק בשימוש: נבטים, גבעולים רכים, עלים וזרעים.
למעוניינים ללקט: עם הנביטה בחודש נובמבר, לאחר הגשם המשמעותי הראשון, ניתן ללקט את נבט הגדילן הנובט בצידי הדרכים וביערות. מספר שבועות מאוחר יותר ניתן לאסוף את גבעוליו, ולקראת סוף חודש מרץ ניתן לאסוף את הזרעים מהחלק העליון של הפרח. את הזרעים תולשים בקצוות שלהם מה"מצנח" שבאמצעותו הם עפים וצונחים הרחק מצמח האם.
על מנת להפריד את הזרעים מהפרח, מניחים חופן "מצנחים" מהפרח על כף היד, נושפים עליהם כשהם מחוברים לזרעים, "המצנחים" נפרדים מהזרעים שנשארים בכף היד ואותם ניתן לאכול.
היתרונות הבריאותיים: הצמח מגן מאוד על הכבד ומגביר את יכולתו לנקות עצמו מרעלים, כימיקלים, תרופות והורמונים. בנוסף, מגן הצמח על קרום תאי הכבד מפני רעלני כבד ומפגיעה דלקתית, ולפיכך מתאים לטיפול בזמן דלקות כבד אקוטיות או כרוניות ומחלות של כבד שומני. הגדילן המצוי מומלץ לשימוש בשיקום מפגיעה בכבד עקב שתיית אלכוהול. הוא תורם לצמיחה מחדש של תאים, והזרעים מפחיתים רמות שומנים וכולסטרול בדם. השימוש בזרעי הגדילן מצמצם את רגישותו של הכבד לאנטיביוטיקה ולאלכוהול, ומרירותם מסייעת בהמרצת פעילות המרה, בשיפור עיכול ויציאות. הגדילן ידוע גם כצמח אנטי דכאוני ואנטי דלקתי כללי, וחלק גדול מהפעילות שתוארה לעיל מושגת באמצעות החומר הפעיל העיקרי –הסילמרין. נבטי הגדילן הם מאכל מזין ומשלים חסרי ויטמינים לגוף.השימוש בגבעולים משתן ותורם לשיפור פעילות הכליות והורדת לחץ דם, וכן מומלץ כחלק מטיפול בדלקות בדרכי השתן. השימוש בעלי הגדילן הוא חיצוני ומסייע לטיפול בפצעים.
איך משתמשים:
1) אכילת נבטים טריים.
2) קיצוץ ואכילת גבעולים טריים או מבושלים.
3) לזרעים שימוש במרתח או כמאכל ישיר: לועסים ובולעים 10 זרעים ביום ושותים מים.
מתי לא להשתמש:
הצמח נטול תופעות לוואי והוא בטוח לשימוש לילדים קטנים, ולנשים בהיריון ובהנקה.
שילובים מומלצים: לניקוי כבד וטיפול בדלקות כבד מומלץ לשלב את הצמחים הבאים: זרעי גדילן, שורש שן ארי, אכילאה ושכיזנדרה.
* לצד הגדילן צומח הברקן שקוצי המעטפת שלו מנוצים ותכונותיו הרפואיות דומות לאלו של הגדילן.
חרדל- סיוע לחילוף חומרים
גרגירי החרדל השחורים והצהובים ממריצים מטבוליזם.החרדל ידוע ברפואה העממית, " אמר ר' יהושוע, מעולם לא גס ליבי לומר לאדם צא ולקט לך תמרות של חרדל…." (תוספתא, מעשר ראשון ג') אבותינו הכירו את סגולותיו הרפואיות ואמרו "הרגיל בחרדל אחד לשלושים יום, מונע חוליים מתוך ביתו. אבל לא בכל יום, מפני שהוא מחליש את הלב" (ברכות מ' א').
החרדל שייך למשפחת המצליבים, החרדל הינו ממריץ בשימוש חיצוני לבעיות עור או שרירים, מומלץ כחליטה במצבים של שפעת, התקררויות וחום גבוה, יעיל כטיפול בבעיות של אבנים בכליות ודלקות כבד.
החרדל נחשב כצמח מחמם וממריץ ועל כן מסייע למערכת העיכול ולתהליך חילוף החומרים.
החרדל מוריד עצב דיכאון ומלנכוליה.
מומלץ כתוספת לתבשילים, לתיבול ולרטבים.
שורש שן ארי-עידוד הפרשת מיצי מרה
שן הארי – שינן ידוע גם בכינויו שן ארי הינו צמח אשר עשיר בבטא-קרוטן ובאשלגן ונחשב כבעל תכונות מעוררות תיאבון, השתנה, שלשול, הפרשת מיצי מרה ואנטי ראומטי.
ברפואה הסינית המסורתית, צמח שן ארי – שימש כחומר משלשל ולהקלה על פצעים, בעיקר בחזה ובמעיים. מחקרים בבעלי חיים הראו פעילויות אנטי-דלקתיות, מעוררות הפרשת מיצי מרה. במחקרי מבחנה תועדו פעולות אנטי-גידוליות, נוגדות חימצון ומונעות קרישה. תגובות שליליות מדווחות כוללות צרבת, הפרעות בעיכול ושלשול מתון. הוצג גם מקרה של דלקת עור כרונית ביד. יש מספר מחקרים קליניים מתוכננים כהלכה אשר בחנו את ההשפעות של שן הארי – שינן.
סגולות רפואיות לצמח שן הארי: תיאבון, מטפל בסרטן, מסייע לטיפול בסוכרת, אקזמה, הפרעות במערכת העיכול, המרצת הפרשת חלב, מחלת כבד, משתן, דלקת מפרקים שגרונית.
מוצאו של הצמח במערב אירופה והמרפאים הערביים של המאה העשירית התייחסו אליו כאל משלשל ומשתן, אבל בעיקר כצמח המחזק את הכבד. בימי הביניים השתמשו בצמח כדי לטפל במחלות של המרה הצהובה, הכבד וכיס המרה. גם ברפואה העממית של סין, הודו ורוסיה שימש הצמח לתמיכה בכבד, וברפואה הסינית המסורתית משלבים אותו עם צמחים אחרים בפורמולות לטיפול בצהבת. השורש הקלוי משמש כתחליף טבעי לקפה. ברפואת הצמחים המודרנית נחשב שורש שן הארי לצמח עדין, המתאים במיוחד לטיפול בדלקות מפרקים כרוניות ולצורך תהליכי פינוי רעלים (דה-טוקסיפיקציה). מנה יומית של שורש שן הארי הינה כ-3 כפות, אותן יש להרתיח בליטר מים למשך חצי שעה ולשתות במשך יום.
ונחתום, בדברי הרמב"ם: "רוב בריאות הגוף וחולשתו תלוי בעיכול המאכל,
אם מתעכל בדרך קל וטוב, אז האדם בריא. אבל אם מתקלקל העיכול אז נחלש הדם
ויבוא לידי סכנה חס ושלום".
שורש שן ארי | קלנדולה | סרפד | אלוורה | קמומיל | לבנדר | גדילן | זרעי צ'יה
