בערבית נקראת: חילבה / חנדקוק, ושמה באנגלית: Fenugreek.
מולדת החילבה: דרום מזרח אירופה ומערב אסיה.
משפחה בוטנית: קטניות.
תיאור הצמח ושימושיו: צמח חד שנתי שגובהו 20-60 ס"מ. הצמח מייצר תרמיל ובו 10-20 זרעים. את החילבה ניתן לכסח ולהצניע בקרקע, ובכך לשפר את כמות הדשן בקרקע, שכן החילבה מכילה הרבה חנקן. שיטה זו נקראת "גידול לדשן ירוק" והיא מקובלת בגינון ובחקלאות האורגנית. במידה ולא השתמשנו בחילבה כדשן ירוק, אנו מאפשרים לה להמשיך ולגדול ולהתמיין לזרעים צהובים קטנים אותם אנו דשים (מפרידים את הזרעים מהתרמיל) וממיינים.
בהודו: זרעי החילבה משמשים כתוספת לתערובת הקארי.
בתימן: טוחנים את החילבה, מוסיפים מים, לימון, פלפל לבן ותבלינים, ומקציפים לקציפה אותה מגישים לשולחן במקביל לאכילת המרק התימני. בנוסף, מוסיפים את החילבה לתערובת חוואיג' למרק.
בעירק: מוסיפים חילבה לכורכום, מלח לימון ו/או סומק לצורך עשיית תערובת לתיבול העמבה (המורכבת מפרי המנגו שנקטף קצת לפני הבשלה).
ביוון: מוסיפים חילבה לדבש ואוכלים.
את זרעי החילבה ניתן להנביט ולאכול כנבטים. התקופה המומלצת להנבטה היא עונת הסתיו, החורף ותחילת האביב, אך ניתן גם להנביט בקיץ (רצוי בצל).
רעיונות לשימוש בחילבה
1. הנבטת הזרעים ושימוש בנבטים: משרים את זרעי החילבה היבשים במים למשך הלילה, ובבוקר שמים אותם על מגש ומטפטפים עם האצבעות 3-4 פעמים ביום עד ליצירת הנבטים. את הנבטים אוכלים ישירות או מוסיפים לסלט. בשימוש בנבטים ניתן ליהנות מהחילבה כמעט בלי תופעות לוואי של ריח דרך העור.
2. טחינת החילבה: לאחר טחינת זרעי החילבה ניתן להוסיפם למרקים, מאכלי בשר, לחם וחליטות תה. טוחנים את זרעי החילבה ומוסיפים לפי הצורך, הטעם והריח למאכלים כמו: מרק (החילבה מסמיכה את המרק), בשר, חמין (ניתן להוסיף חילבה גרוסה מותפחת) ועוד…
3. הוספת חילבה לתערובות תיבול: הקארי ההודי, החוואיג' למרק ותבלין העמבה העירקי מתברכים במנת חילבה גדושה. הוספת תערובות אלו לשגרת המטבח לתיבול בשר, דגים, מרקים, פשטידות ואורז מאוד מומלצת ומוסיפה מלבד טעם וריח גם יתרונות בריאותיים.
4. הקצפת החילבה למקצפת: גורסים חילבה, מוסיפים מים ותבלינים כמו פלפל שחור, פלפל לבן, מעט כורכום וקצת סחוג וכוסברה, ומשרים למשך מספר שעות. טוחנים בבלנדר ומקבלים קציפה אותה ניתן לאכול בכפית ליד מאכל בצקי כמו ג'חנון ומלאווח, וכן ניתן להוסיף לתיבול מרק רגל.
5. השריית החילבה במים: ניתן להשרות את זרעי החילבה בכוס מים (רצוי שיהיו רתוחים בתחילת ההשרייה) למשך הלילה, ולשתות את המים.
6. ייבוש עלי החילבה: ושימוש בהם כתוספת למאכלים וחליטות בריאות: עלי החילבה נקראים בפרסית "שאמבאלילה" והם חלק מרכזי ברוטב חורשסבזי.
7. שימוש בעלי חילבה צעירים וטריים: לתיבול סלטים.
8. התפחת זרעי החילבה: התפחת ואכילת הזרעים יחד עם תערובת קטניות מותפחות. ניתן להתפיח במים שעועית אדומה, עדשים, חומוס, סויה, חילבה וחיטה. מתפיחים כל סוג זרע לחוד עד שנעשה רך ומערבבים את כולם ליצירת תערובת נהדרת שנאכלת כחטיף בריאות וכתוספת לסלטים. מאוד מאוד מומלץ ובריא!
9. קליית הזרעים: קליית זרעי החילבה, טחינתם ושימוש בהם כתחליף לקפה.
10. זרעי חילבה כמאכל לבע"ח: נפוץ בארצות כמו הודו. ניתן להזין את חיות המרעה כמו עיזים ופרות בחילבה ולקבל את תכונותיה דרך החלב שבע"ח מספקים.
11. זרעי חילבה לפיזור בגינה כדשן: ניתן לפזר בגינה חילבה טחונה מסביב לשתילים וצמחים הזקוקים לעידוד בחנקן, היות וזרעי החילבה מכילים כמות גדולה של חנקן.
12. האכלת ציפורים בזרעי החילבה: הוציאו לגינה צלחת עם זרעי חילבה וצפו בציפורים שבאות לאכול אותם ממרחקים. זה יסביר גם לנו למה כדאי…
החומרים הפעילים בחילבה
1. סיבים תזונתיים: חלקם מסיסים, יוצרי ג'ל (רירה) הנקרא "מוצילאג" אשר מאט את ספיגת הגלוקוז מהמעי לדם ומסייע באיזון רמות הסוכר.
2. שמן נדיף: מחטא ואנטי דלקתי.
3. ספונינים סטרודיאלים כמו: דיאוסג'ינין ואימוג'נין דמויי הורמוני מין נשיים.
4. חומצת האמינו הידרוקסיאיזוליאוצין: נמצאת בזרעים וממריצה ייצור הפרשת אינסולין בלבלב.
5. בחלק נטול השומן של זרעי החילבה נמצא חומר פעיל שנקרא "גלקטומנן" המכיל אלקלואיד שנקרא טריגונלין שהוא אחראי כנראה להורדת הסוכר בדם על ידי שיפור העברתו מהדם לתאים.
תכונותיה הבריאותיות של החילבה
1. יציאה טובה: זרעי החילבה עשירים בריר צמחי ("מוצילאג"). הסיבים המסיסים סופחים מים, מתנפחים ונעשים חלקלקים. ריר זה אינו נספג במעי והופך להיות מסה כבדה שעוברת במעי ומחליקה את הצואה, כלומר עושה אותה ל"משקולת" יותר כבדה ומזרזת את תנועתיות המעי, ובסופו של דבר מביאה לריקון תכולת המעי.
2. איזון רמות הסוכר: החילבה מסייעת לאיזון רמות הסוכר בדם בכמה אופנים:
א. המוצילאג מאט את ספיגת הסוכר במעי, ולפיכך מאזן את רמות הסוכר בדם.
ב. החומצה ההידרוקסילוצינית מעודדת ייצור אינסולין בלבלב ובכך מסייעת להעברת הסוכר מהדם לתאים.
ג. האלקלואיד טריגונלין מסייע להעברת סוכר מהדם לתאים בכך שהוא מקטין את אי הסבילות לאינסולין (מצב שבו תאי הגוף לא מזהים את האינסולין למרות נוכחותו, ובכך נמנעת הפונקציה שעליו למלא).
*הערה: לצורך השגת היתרונות הנ"ל מומלץ לצרוך 25-30 גרם חילבה ליום.
3. כיוח ודלקות: בזכות המוצילאג, שגם מכייח וגם מחטא, ניתן להשתמש בחילבה לדלקות בדרכי הנשימה, העיכול והשתן.
4. ריכוך והרגעת העור: לחילבה השפעה נהדרת על בעיות עור והיא מסייעת לריכוך וריפוי דלקות. ניתן לחבוש את זרעי החילבה כשהם מורתחים וכתושים או להשתמש במי החילבה כקומפרס על העור. לחילבה יש השפעה טובה גם על ריפוי פצעים.
5. חילבה להורדת כולסטרול: החילבה גם מרה וגם מכילה סיבים. שילוב זה מאפשר לה לגרום לכבד להפריש דרך מיצי המרה כולסטרול מחוץ לכבד לכיוון המעי הגס, שם יסייעו הסיבים לפינוי הכולסטרול מהגוף החוצה לרקטום. ובכך החילבה מסייעת למניעת נזק אפשרי של טרשת עורקים.
6. חילבה להורדת לחץ דם גבוה: שימוש בחילבה לאורך זמן והשגת יתרונותיה באיזון הסוכר והכולסטרול משפיעים לאורך זמן גם על תקינות ופעילות כלי הדם, ובעקיפין על לחץ דם תקין.
7. חילבה למערכת המין הנשית: בגלל תכונת החומרים דמויי ההורמונים הנשיים בחילבה יש ביכולתה לסייע לאיזון תופעות הקשורות למחזור ולגיל המעבר. כמו כן, החילבה מעודדת הפרשת חלב אם, אך לא ברור אם התינוק נהנה מהריח… בכל מקרה, בטוח שהוא ייהנה מהערך הבריאותי העצום.
8. חילבה לאין אונות: על פי המסורת התימנית לחילבה יכולת להשפיע על חשק ואון. שימוש לאורך זמן בחילבה באופן ישיר או כתוספת למאכלים תשמור על הגוף מנזקי הסוכרת, תסייע לשמירה על כלי הדם, ובכך אף תתרום לאון.
9. חילבה לטיפול בשיער: החילבה מרככת ומבריקה את השיער, ואף מועילה כנגד קשקשים.
מתי אסור להשתמש:
1. מומלץ לא לצרוך יותר מ-100 גרם חילבה ליום, משום שכמות גדולה כזו יכולה לגרום לספיגה מואטת של ברזל במעי, וכן לבחילות.
2. לא לשימוש בזמן חוסר איזון בבלוטת התריס.
3. לא בזמן הריון בגלל הסכנה להמרצת התכווצות הרחם.
4. שימוש ממושך על העור יכול לגרום לגירוי.
5. שימוש פנימי ממושך עלול להביא לירידת סוכר חריפה.
6. בזמן שילוב עם תרופות לדילול דם או תרופות למחלת הסוכרת יש להיוועץ עם רופא.
